אחד הדברים שלי היה קשה בקינגסטון, ובכלל בלאכול בריא, זה להתארגן על הארוחות ליום ארוך בעבודה.
זה לא רק להתארגן על האוכל, זה גם לשמור על האסתטיקה, ולא להרגיש בודדה כשכולם הולכים לאכול.
אחרי שנים שנסחבתי עם שקיות, או התפשרתי על סלט במזנון, מצאתי פתרון שהרגשתי איתו נוח:קניתי לי תיק אוכל אדום יפה (אני אוהבת אדום), קניתי שתי קופסאות יפות,
וכל ערב או מוקדם בבוקר – ארגנתי לי קופסא לפירות בוקר (4 מנות פרי – לסלט פירות עם חסה), וקופסא לירקות (ספרתי 9 סוגי ירקות + עלים)
סידרתי את הכל יפה בתוך הקופסא,
הוספתי לתיק גבינה/חלבון אחר ולחם.
בעבודה היתה לי קערה יפה וסכין טובה, חמאה ושמן זית איכותי.
חתכתי את הסלט בעבודה, שיהיה טרי טרי (זה בערך הזמן שעומדים בתור לאוכל),
אכלתי בחדר שלי בשקט.
אני קוראת לזה מדיטציה באכילה.
אני מספרת הכל בעבר – כי הפסקתי לעבוד.למרבה הפלא, מצאתי את עצמי צריכה לעשות בדיוק אותו דבר – בכדי להקפיד על התזונה בבית.
כמה תובנות נוספות מההתארגנות הזאת:
לי זה מאוד עזר שהלכתי עם התיק היפה הזה ובגאווה שאני דואגת לעצמי. בשבילי זה היה התיק עסקים שלי.
בגלל שאני עבדתי בסביבה מאוד ממוחשבת, לחוצה עם הראש – המגע עם האוכל חיבר אותי למקומות טבעיים שהיו חסרים לי מאוד (עבדתי בסביבה מאוד ממוחשבת, לחוצה והרבה חשיבה),היו ימים שממש ציפיתי כבר לחתוך את הירקות (חתכתי מעל הקערה בלי קרש חיתוך) – ולא בגלל שהייתי מאוד רעבה – אלא הייתי מוצפת געגועים למגע בירקות, בריח הטרי שהיה מציף אותי ואת כל המסדרון.
