נקודה שחורה

סיפור שקיבלתי לאשה יקרה ב- 2010
היה היתה פעם נקודה שחורה בלב ים. נקודה קטנה ושחורה. כמעט בלתי נראית.אנשים שעברו עם הסירות שלהם על פני הנקודה השחורה – לא תמיד שמו לב לנקודה זו. אך היו שכן.אותם אלה שראו, תהו לפשר הנקודה הזאת.עברו שנים והנקודה הלכה וגדלה, יותר ויותר אנשים שמו לב לנקודה זו.ככל שיותר אנשים שמו לב לנקודה זו, כך החלו לדבר עליה יותר ולבחון אותה מכל הכיוונים.אנשים שונים ניסו לזרוק לתוכה דברים ולראות מה יקרה, הביאו מכשירים שונים בכדי להבין את עומקה, גודלה ופשרה. וכל הזמן הזה – עדיין זו היתה נקודה שחורה, שגודלת בלב ים – אך עוד לא מפורסמת.
ביום מן הימים הגיע בחור לנקודה זו – שכבר ניתן לכנותה כתם שחור, כבר לא נקודה.בחור זה היה ידעו בפני חבריו כבחור אמיץ מאוד, בעיניו אף לא נראה פחד. וכפי שחבריו אמרו – עיניו אומרת שמחה אמיצה בלבד. אותו בחור אמיץ החליט שהוא קופץ לתוך הכתם השחור, וכשהוא יחזור הוא יסביר את פשרה.הבחור לבש חליפת צלילה משובחת וקפץ עם כשחיוך רחב על פניו. קפץ ונעלם.הדקות חלפו והבחור עדיין לא חזר.השעות חלפו והבחור עדיין לא חזר.חבריו החלו לדאוג – אך כולם שמעו בראשם קול אומר להם – אל דאגה, יש הרבה עבודה.למרות הקול ששמעו דאגו החברים, אך לאף אחד מהם לא היה האומץ לקפוץ.וכך חיכו 7 ימים ו-7 לילות.  חיכו כל עוד הקול בראשם נשמע.במהלך הזמן שחיכו הכתם התחיל להצטמצם חזרה עד שהפך שוב לנקודה. ואז יצא הבחור מן המים, יצא כפי שנכנס עם חיוך רחב על פניו. וברגע שיצא מן המים נעלמה הנקודה השחורה.חבריו שאלו אותו לפשר היעלמותו וחזרתו ולפשר היעלמותה של הנקודה השחורה.הבחור ענה: שיש נקודות וכתמים רבים כאלו בעולם וכדי להעלימם נדרשת עבודה של שמחה אמיצה. נדרשים אנשים בעלי אומץ ושמחה. וזאת בכדי שלא נחיה בעולם מכוסה כתמים שחורים או נקודות שחורות.
אמר ולא הוסיף.